סדנת אמנות בקהילה בפסטיבל זומו

לפני שבוע סיימנו הצבה של שני פסלים בגן אבן בשכונת יפו ד' – פסלים שנוצרו בתהליך של סדנת אמן בקהילה עם ילדי השכונה. ההזדמנות הנפלאה נקרתה לנו בחסות זומו – מוזיאון נייד, מבוסס קהילות, שנודד ברחבי ישראל ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות בשיתוף הקהילה המקומית. התחנה השביעית של זומו "המפתן יפו ד'" פעלה לראשונה בשטח תל אביב-יפו, אך שלא במקרה בקצה הדרומי של יפו אשר גובל בבת ים. הפעולה הוגדרה בקטלוג האירוע כמבוססת קהילה שנעה על הסף בין הזמנית לקבועה, המקומית לחיצונית ובין הנוסטלגית והסנטימנטלית לבין המתקדמת והמתחדשת.

צילום: יאיר מיוחס

כאשר קבלנו את הקול הקורא התחברנו מיד לרעיון העומד בבסיסו של האירוע יחד עם שטיפה של גל נוסטלגיה מענג. הסטודיו שלנו נולד ביפו והווית ה- "בין לבין" האקלקטית, המאולתרת, התרבותית והחברתית של העיר חלחלה אלינו בשבע השנים בהן חיינו בעיר והתגלגלה לבחירות בחומרי הגלם, למעצבים ולאנשי המקצוע המקומיים שליוו אותנו בעבודותינו ופרחה בשלל תוצרים של הסטודיו באחת התקופות הפוריות, התזזיות והיצירתיות שהיו לנו.
העבודה והיצירה בסטודיו שבעיר שוהם בה אנחנו פועלים כיום, מתאפיינת בגבולות ברורים בהרבה של שעות עבודה, בתוצרים מוגדרים היטב המותאמים במיוחד לחלל\לקוח, מסגרת תקציב ובהרבה שקט מסביב. החיים שלנו פה הרבה יותר מסודרים, נקיים והגיוניים, אבל בחיפושי השראה שלושת המקומות הראשונים שאליהם נלך הם ילדים, טבע ויפו.

הדור הראשון של יצורי הפרא בגלריית החווה. צילום: אנטון סברדלוב

החלטנו להגיש הצעה לזוג יצורי פלא – אביזרי ישיבה ונגינה, משחקים פיסוליים. יצורי כלאיים המשלבים רהיט, כלי נגינה, משחק ופסל, פיתוח של "מקס ומאמא" מתערוכת היחיד שלנו "בוגר מאוד" שנסגרה לפני כמה חודשים. בניגוד אליהם, שעמדו בגלריה והיו מחופים בשילובי חומרים סינטטיים וטבעיים, הפסלים החדשים נועדו להצבה של מספר חודשים בחוץ ולכן החומר שנבחר לקונסטרוקציה היה לוח פח מגולוון מנוקב, מהסוג שניתן לראות בספסלי רחוב ופחי אשפה ממתכת. החורים ישמשו להשחלה וקשירה של חוטי טריקו ממוחזר בצבעוניות אקראית (ובכמות עצומה). בשביל להקל על התהליך, אותו יעדנו לפעילות של סדנת אומנות בקהילה עם ילדי השכונה, החלטנו שלא לחבר את הלוחות אשר יבנו את הפסלים עד לסיום מלאכת שזירת החוטים, כך הם יוכלו גם להנות מהפלא של גוף תלת מימדי הנוצר ממשטחים. בשביל למנוע סכנת פציעה מהקצוות החדים צכיסינו אותם בפרופיל גומי שגם תרמו למראה מוגמר לחלקים. הפרצופים – כלי נגינה מסוג תופי פאנטם (Hank Drums) אשר נוצרו ממיחזור של בלוגי גז מזגנים שנוסרו והולחמו ללוחות הפח המחורר, כיוון הטונים נעשו ע"י חיתוך עדין של לשוניות הפח עם משור. את המקושים יצרנו משיפודים ופקקי שעם משומשים. בשביל השלמת הלוק הוספנו חזה וישבן ממצקות נירוסטה מבריקות אשר הסרנו להן את הידיות (שכרגע תלויות לנו בסטודיו ומחכות שנמצא להן שימוש חוזר..)

בערב פתיחת הפסטיבל הגענו לגינה הטובלת בעשן מנגלים, פרסנו את החלקים והתחלנו במלאכת הקשירה. קשרים וחוטים בודדים התקבצו והפכו לפרווה צפופה שהלכה וכיסתה את חלקי יצורי הפרא. סדנת היצירה שלנו יצאה לדרך.

הראשונים שזיהו את ההתרחשות היו ילדי השכונה שלומדים בבית הספר איתמר בן אב"י הסמוך שהגיעו ופרסו עלינו את חסותם. דקות לאחר מכן ילדים מהמנגל הסמוך הצטרפו גם הם למלאכה יחד עם עוברים ושבים מצפון העיר שבאו לפסטיבל. בשלב זה אנחנו כבר לא היינו צריכים להסביר – הילדים הראו זה לזה את שיטות העבודה אשר הם פיתחו, השחילו חוטים, קשרו, חתכו, קלעו צמות והתחלפו ביניהם במקומות ובתפקידים. היה נפלא לראות את הקהילה הקטנה שנוצרה בין ילדים ממקומות שונים, אורחים ומקומיים סביב פעולת היצירה, כאשר מסביב עוברים ועובדים מייצגים נודדים ותזמורות, בשכנות לסדנה של קבוצת הנשים היוצרות של עג'מי בניצוחה של יוסרה עאשור.

חבורת גן האבן. צילום: דפנה שיר

את הערב הראשון סיימנו עם יצור אחד מכוסה פרווה ומורכב והשני בחצי הדרך מלווים בילדי הגינה שהבטיחו להגיע גם מחר, ואכן למחרת הגענו לסיים את חיבור החלקים ולהציב את הפסלים בעזרתן של אוצרות הפסטיבל, לקול צהלות הילדים. שומרות הסף של גן אבן יעמדו במקום בארבעת החודשים הקרובים, אז בואו לבקר ביפו ד', "גן אבן" בוויז, לחבק את יצורי הפלא שנוצרו בעבודה משותפת, לנגן עליהם ולספר לנו איך הם שורדים את החורף.

גם רון חולדאי בא לבקר. צילום: אורנה גטניו

אחרי ההרכבה, לפני ההצבה. צילום: יאיר מיוחס

צוות הפסטיבל:

מנכ"לית ואוצרת ראשית: מילנה גיצין אדירם /// סמנכ"ל תקשורת ואסטרטגיה: אריאל אדירם /// אוצרים: שחר בן-נון, הדסה כהן ואבשלום סולימן /// קהילה וחינוך: עדי שחם/// עיצוב: אלון שריד /// הפקה: ניב שגב ואלעד מזרחי /// גיוס משאבים: אלון מדר /// רכזת שכונה: ענת יו"ר הבורד: רונית רייכמן