האור במנהרה

לפני חודשים מספר ביקרה אותנו בסטודיו אורחת עם בקשה מעניינת: עיצוב תיקרה למעלית בביתה הפרטי; בית לשימור בסגנון ארט-דקו משנות העשרים, עבודה אשר תתכתב מאחד עם סגנונו העיצובי של הבית ומאידך עם הסיפור ההיסטורי שלו. הוא תוכנן ע"י הארכיטקט המפורסם, יוסף ברלין עבור אחד מעורכי הספרות החשובים של התקופה ובימיו התגוררו בבית פיגורות ידועות מעולם הספרות העברית.

מעלית אינה מרחב פשוט. חלל צר המחולל תנועת נפילה מבהילה וסוחף אותנו לתחושות של קלסטרופוביה וחוסר במרחב פרטי. בשביל להסיח את חווית השימוש במעלית מתכונות אלו בקשנו להעביר את המשתמש תהליך הדרגתי של הובלת המבט מעלה ליצירה. עשינו זאת ע"י תוספת קטנה שכמו גלשה מתקרת המעלית אל הקיר, לגובה העין, אשר נפתחת אל צוהר שטוף אור התיקרה ומאחוריו נוף סוריאליסטי עשיר בפרטים.

כשחקרנו קצת את משמעות המבט למעלה מצאנו מאמר מרתק לגבי אור וזמן עבר. ממליצים להציץ פה.

בעלת הבית לקחה על עצמה את המלאכה המורכבת של חידוש המבנה יחד עם קימל אשכולות אדריכלים ואת עיצוב התאורה עם אורלי אלקבס (שגם הפנו אותה אלינו – אלופים), לצד עבודת אוצרות מרשימה של פרטי עיצוב ואמנות אשר ריגשה אותנו מאוד. אם להזכיר שניים; מול פתח המעלית תלוי גוף תאורה תיקרתי מקולקציית “Wireflow” שעיצב אריק לוי לחברת Vibia וכמה צעדים משם, מעל לשולחן האוכל, שנדליר מטריף מסדרת “Porca Miseria” של המעצב הגרמני הנערץ אינגו מאורר שנפטר לפני מספר שבועות. לא צילמנו את הפריטים בשביל לשמור על פרטיותם של דרי הבית, אבל תוכלו לראותם בלינקים.

העבודה כללה התאמה של גוון התאורה מול הצוות של אורלי אלקבס, חיווט החשמל והתאמת החיישן לפתיחה וכיבוי של התאורה מול חברת שינדלר מעליות וכמובן התאמה ודיוק של העבודה אל מול בעלת הבית, שנתנה בנו המון אמון. מרגש ומספק היה לבצע עבודה המתוכננת מראש להשתלב בעיצוב הכולל של חלל, אשר כל פינה או מעבר בו זכו לטיפול מסור. אנחנו התחייבנו לשמור בסוד על מיקום הבית, אבל ממש מקווים שיזדמן לכם להגיע לשם, להריח את גדר הלימונים האיטלקים בכניסה, להתבונן ביצירות האמנות שבסלון, לרדת למרטף היין בו הסתודדה הבוהמה הספרותית לפני קום המדינה ולעלות במעלית שעיצבנו לבריכה שעל הגג להשקיף על העיר.

תודה ענקית לדודי דורהם, ציון עזר, תומר פרידמן, אורלי אלקבס ושינדלר מעליות.

❤

עדי ויותם